הם גרים בבית ישן, בין קירות שהשחירו מפחם. הבית שלהם נראה כמו בית פיות שהוטל עליו כישוף שחור. הדבר הראשון שהוא שם לב אליו זה שיש סתירה גדולה בין העדינות שלהם לקדרות של הבית שלהם.

כשרוברט נכנס לשם לראשונה לקח לעיניו כמה דקות להסתגל לחשכה. הוא לא הרגיש מאויים אבל מיד הרגיש עייף והיה לו דחף להשען על משהו. הוא ביקש כוס מים והאישה שנראתה לו כמו פיה מהגיהנום מיד נעלמה למטבח וחזרה עם כוס מים צוננים.

בבקשה, היא אמרה בנימוס ויצא לה קול רך ושברירי. הוא שתה את כל הכוס בלגימה אחת וחייך לעבר הזוג. שנשב? שרבב מתחת לשפמו. הם הנידו את ראשם לחיוב והתיישבו מסביב לשולחן המלבני שהיה בסלון.

הוא פתח בנאומו הרגיל, אז בעצם מר וגברת שיטוקי אתם זוג צעיר שחי לבדו, בלי ילדים.. עדיין…הוסיפה חרישית הפיה..עדיין..הוא חזר אחריה, חייך והמשיך.
גברת שיטוקי אינה נוהגת, הרכב שלכם מהמאה הקודמת והבית שלכם מאוד ישן ונמצא הרחק מכל נקודה מרכזית על האי הזה. הוא הרגיש סחרחורת קלה אבל לא רצה לבקש עוד כוס מים והתעשת.

לא חשבתם מה עלול להתרחש אם חס וחלילה משהו יקרה לאחד מכם, או אולי הבית ישרף או כל אסון אחר? אתם חייבים לבטח את עצמכם ואת הרכוש שלכם. אני הבאתי איתי הצעה שאני חושב, תהיה המושלמת בשבילכם. הוא הסתכל על הפרצופים ההמומים של הזוג וראה את עייניהם נפערות לרווחה. הוא הרגיש רוח קרה בעורפו וכנראה שהחלה להופיע לו זיעה קרה על המצח משום שגברת שיטוקי הגישה לו מטלית לחה ושאלה לשלומו.
אני בסדר, אני בסדר הוא ענה. בואו תספרו לי מה אתם חושבים על הצעה שכזו. תמורת 2500 שינזו בחודש תקבלו כיסוי מלא לכל מה שיש לכם כאן בבית וביטוח חיים של מיליון שינזו למקרה שמשהו יקרה לאחד מכם. במקרה כזה תוכלו לקבל את הכסף הזה מיד, בלי עיכובים.

הפיה החלה לפתוח את פיה והוא הרגיש איך עור פניו נשאב לתוך הפה הפעור. מה קורה לי הוא שאל את עצמו וניער את ראשו מצד לצד. כשפקח את עיניו ראה בחשכת הבית את הזוג דומם ובוהה בו ללא הבנה. אני מצטער, הוא אמר. אני חושב שאחזור אליכם בפעם אחרת. אינני מרגיש טוב. הוא קם ללכת לדרכו וכנראה שמעד כי אדון שיטוקי החזיק בידו ואמר לו, בו לכאן רוברט. בבקשה… והושיב אותו על ספה גדולה ומרווחת.
הפיה הגישה לו במהירות עוד כוס של מים צוננים. שוב הוא גמע את זה בלגימה וניגב עם שרוולו את הזיעה. אני מצטער אמר שוב. הם הסתכלו עליו חסרי הבעה ופתחו לאט לאט את פיותיהם. רוברט חשב שהם הולכים לומר לו משהו אבל במקום זה הרגיש שוב את האויר מאחוריו. כוח בלתי מוסבר החל לשאוב את עור פניו לפיותיהם של הזוג שיטוקי. הוא זעק, די! מספיק!
שוב ראה מולו, עומדים מעליו את הזוג שיטוקי. פניהם היו מודאגות.

הוא התעורר בחדר לבן ומואר.

מבוהל הוא הסתכל סביבו וקלט שהוא חנוט בכותונת של משוגעים. הוא לא יכל להזיז את ידיו בחופשיות ורגליו היו קשורות למיטה. זה חלום הוא חשב. גם הזוג שיטוקי הופיעו רק בחלומו וחלומו הפך לסיוט ועכשיו הסיוט ממשיך. הוא עצם את עיניו שוב ונשם כמה נשימות עמוקות. תרגע, תרגע הוא אמר לעצמו. כשהצליח להסדיר את נשימותיו פתח שוב את עיניו. הוא היה בחדר הלבן והמואר. חנוט בחליפת משוגעים.